מתנה בטעות - האם דברים שבלב אינם דברים?

   

התחפש לגדול הדור והוציא מעשיר יין יוקרתי


מאת: הרב שלמה בארי שליט"א - ראב"ד בית דין צדק שערי הלכה ומשפט ודרכי משפט - כל הזכויות שמורת לכותב המאמר אין להעתיק ולשכפל


שאלה!  

מעשה בראובן שביום הפורים התחפש לגדול הדור מסוים וגם ניחן בכישרון של חיקוי קול והלך לבית נדיב שהיה מקורב מאד לאותו אישיות שאליה התחפש. ובתוך כדי התלהבותו נתן לו הנדיב בקבוק יין עתיק משובח ויוקרתי בסך 500 ₪.

לאחר זמן נודע לעשיר את מעלליו של חברו וביקש ממנו חזרה את הבקבוק. טען ראובן שכבר שתה אותו וגם קיבל אותו במתנה.


תשובה!

הנה יש שרצו לפטורו מתשלום מדברי הרמ"א (או"ח תרצ"ה) לפטור מזיק חברו בפורים. וכן ברמ"א (תרצו,ח) לענין גזלה דרך שמחת פורים ז"ל: וכן בני אדם החוטפים זה מזה דרך שמחה, אין בזה משום לא תגזול.

ולפי"ז רצו לפטור בנ"ד, דלא גרע מאשר הזיק או חטף מחברו דרך שמחת הפורים שיהי' פטור.



אולם לענ"ד זה אינו, מכמה טעמים:

א) מתנת היין היוקרתי ניתן בטעות ואין דין של מתנה בטעות בפורים שיפטר מלהחזיר. ובמתנה אמרינן דברים שבלב הוי דברים שוודאי לא נתכון לתת לו וכמבואר בשו"ע (ר"ז,ד).

ב) י"ל שכל דברי הרמ"א אינם אלא בדבר מועט שחטף או הזיק את חברו וכנפסק בב"ח (משנ"ב תרצה,יג).

ג) אין דברי הרמ"א מוסכמים שהלא דעת מרן הבית יוסף (סי' תרצ"ה) שחייב בכה"ג.

וא"כ יש חילוק להלכה ולמעשה בין הנוהגים כמרן או כרמ"א. ולכן, אם המזיק הוא נוהג כדעת השו"ע, אינו יכול לטעון קים לי כדעת הרמ"א כמבואר ביביע אומר (ח"ט חו"מ,א).

ד) להלכה הפוסקים חולקים על הרמ"א בזה ומהם השל"ה שכתב, לא משנת חסידים היא ושומר נפשו ירחק מזה לחטוף מחברו שלא ברשותו, וכו'.  (משנ"ב תרצ"ו,לא)


כמה משלם: לענ"ד יש לחייבו מדין נהנה  כדמי שעורין בזול שהוא שני שליש וכמבואר בשו"ע שמ"א,ד.


להלכה: נראה לחייב את ראובן בשני שליש ממחירו של הבקבוק יין


לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות ו/או הלכות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.