היזק שאינו ניכר

כלב שליקק יין ביקב, האם ישלם בעליו עבור אובדן כל היין שנפסל משתיה?

^{מאת: הרב שלמה בארי שליט"א - ראב"ד בית דין צדק שערי הלכה ומשפט ודרכי משפט - כל הזכויות שמורת לכותב המאמר אין להעתיק ולשכפל}

שאלה! 

^{מעשה בראובן שיצא לטייל עם כלבו, ולפתע קפץ הכלב וחדר לתוך יקב, והחל ללקק את היין שבבור הגדול.} 

^{הדבר דווח למשרד הבריאות, וניתנה הוראה מפורשת להשליך לאבדון את כל היין שבבור, אף שלא הוכח כלל שהיה הכלב נגוע והחדיר ליין חיידקים, מכל מקום תקן מחמיר של משרד הבריאות מחייב במצב שכזה לאבד את היין מבלי לקחת סיכונים.} 

^{בא שמעון בעל היקב, ותבע את ראובן שישלם לו בעד כל הנזק שנגרם לו מחמת כלבו. הדין עם מי?}

תשובה! 

^{ראשית יש לדון אם כלב ששתה יין נחשב לקרן או לשן, דהנה קיי"ל שכל שדרך הבהמה לאכול להנאתה נחשב לשן, וחייב נזק שלם אף בזמן הזה, וכל דבר שאין דרכו לאכול, נחשב ל'קרן' ומשלם חצי נזק מגופו, ובזמן הזה פטור מלשלם, כי אין גובים קנסות בזמן הזה, וכמבואר בבבא קמא (דף טו ע"ב). ויש להסתפק אם הדרך הוא שכלב ישתה יין? והנה נאמר בראש השנה (דף ד ע"א) ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו.} 

^{מאי שגל? אמר רבה בר לימא משמיה דרב, כלבתא. אלא מעתה, הא דכתיב ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתיה היתיו קדמך ואנת ורברבנך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון. ואי שגל כלבתא היא כלבתא בת משתיא חמרא היא? יעו"ש.} 

^{ומכח גמרא זו הוכיח ההר צבי (בחידושיו לב"ק) שאין דרכו של כלב לשתות יין, וממילא דינו כקרן שאין נגבה בזמן הזה. אולם יש מקום לדחות ראיה זו, דיתכן שדוקא לשתות מתוך כוס כמו ששותים בסעודת המלך, זה אין דרכו של כלב, אבל אם הכלב מלקק יין, יתכן שלא נחשב לשינוי.}

^{ויתכן להביא ראיה להיפוך, מהמבואר בבבא קמא (דף לה ע"א): ההוא תורא דהוה בי רב פפא, דהוה כיבין ליה חינכיה [שכאבו לו השיניים], עייל ופתקיה לנזייתא [נכנס ודחף את כסוי הכלי שׁהשׁכר היה בתוכו], ושתי שיכרא ואיתסי [שתה את השכר ונרפא]. הרי שדרכו של שור לשתות שכר.} 

^{אלא שיתכן שיש חילוק בין שור לכלב ובין שכר ליין, ועוד שיתכן שאין להביא ראיה משורו של רב פפא, שהרי רב פפא היה עושה שכר, כמבואר במסכת פסחים (דף קיג ע"א), ומכיון שמצא השור בבית בעליו שכר לרוב, אולי אכן היה דרכו לשתות ממנו. ועוד יש לדחות, שלעולם אין דרכו לשתות אלא כשיש לו כאב שיניים.}

^{אלא שאף אם נאמר שהליקוק היין נחשבת כשן, יתכן שיש מקום לפטור את בעל הכלב מדין היזק שאינו ניכר, דקיי"ל שהיזק שאינו ניכר לא שמיה היזק, ורק במזיד חייבים לשלם מדין קנס.} 

^{ובנידוננו שהכלב ליקק את היין, לכאורה נחשב הדבר לשוגג. ועוד שנחלקו הפוסקים אם אפשר לגבות בזמן הזה היזק שאינו ניכר, דשמא דינו כקנס שאינו נגבה בזמן הזה. [יעוין במאירי בסוגיין שהביא בזה שתי דעות, ומסתימת השו"ע (בסימן שפה) משמע שגובים בזמן הזה, מאידך מהגר"א (סימן א ס"ק יד) משמע שלא גובים בזמן הזה. ויעוין עוד בש"ך (סימן שפה סק"א) שס"ל שרק במטמא מדמע ומנסך חייב לשלם ולא בשאר היזק שאינו ניכר].}

^{אמנם נראה שבנידוננו הדבר נחשב להיזק ניכר, מכיון שברגע שהכלב שתה את היין, היין נפסל לשתיה על פי הוראת משרד הבריאות, הרי ששתיית היין נחשבת להיזק ניכר, שלכולם היה ניכר בשעת השתיה שהיין נפסל לשתיה. ואף לשיטת הרמב"ן הסובר שצריך שהנזק יהיה ניכר גם אח"כ, נראה שכל זה דוקא בהיזק רוחני, כמו מטמא וכלאים, משא"כ בהיזק גשמי, הרמב"ן מודה שהדבר נחשב להיזק ניכר. ויעוין במנחת שלמה (ח"א סימן פח) שכתב שהנותן סם המוות בתבשיל חבירו מעשיו נחשבים כהיזק ניכר, אף על פי שלא רואים את השינוי בעיניים, ונראה שה"ה בענייננו.}

^{והנה בשערי ישר (שער הספיקות פ"ט) הביא את דברי הגמרא בבבא קמא (דף צט ע"ב) ששחט השוחט את הבהמה באופן השנוי במחלוקת, פסק רב כי יש לפוטרו, מדין 'ספק ממונא לקולא'. ולכאורה יש לתמוה, הלא סוף סוף הפסיד השוחט את הבהמה ועתה אינה ראויה יותר לאכילה, מדוע לא ניתן לחייבו עבור הנזק?} 

^{והסביר כי חיוב מזיק אינו שייך אלא באופן שמשחית את גוף החפץ ומקלקלו, אבל כל שמפחית את שוויו בלא שיזיקנו בגופו, אינו אלא היזק שאינו ניכר, שעד כמה שהשחיטה כשירה אין זה נחשב היזק בגוף הבהמה, אלא רק 'איסור מן החוץ' - 'אריא הוא דרביע עליה' לאוסרה מדין ספק דאורייתא לחומרא.}

^{ולפי זה היה מקום לדון בענייננו, שאם היין ראוי לשתיה, כי הכלב לא היה נגוע בשום מחלה, אלא שמשרד מחמיר ופוסל כל יין שלקקו הכלב בשתיה, אין זה מזיק, אלא אריא הוא דרביא עליה, ופטור.}

^{אולם יש לחלק, שכל דברי השערי יושר מתייחסים לאופן שבשעת הנזק לא היה היזק ניכר, שלפנינו מונחת בהמה ספק טריפה, ואחר כך אנו צריכים להתנהג לחומרא, מה שאין כן בנידוננו, שכאשר שותה כלב מן היין אין לנו ספק אם אכן נכנסו חיידקים, ואין זה משנה לנו כלל, אלא שתקנון משרד הבריאות קובע כי יש לאסור באופן גורף את היין על כל תכולתו מיידית, ללא שום ספיקות, ולכן אין זה נחשב להיזק שאינו ניכר, אלא להיזק ניכר, ואם דינו של הכלב כשן ולא כקרן, חייב נזק שלם.}

^{לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות ו/או הלכות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.}