פיתיון לעובד לבדוק נאמנותו

^{מאת: הרב שלמה בארי שליט"א - ראב"ד בית דין צדק שערי הלכה ומשפט ודרכי משפט - כל הזכויות שמורת לכותב המאמר אין להעתיק ולשכפל}

שאלה!  

^{יהודי שיש לו מכולת ורוצה לבדוק נאמנות של עובד כדי להפקידו על קופת הכסף.} 

^{ובכוונתו להטמין מצלמה נסתרת ולהניח סכום כסף מסוים בחנות ובכך לראות אם יגנוב.} 

^{ושאלתו אם מותר לנסותו, שקיים חשש שיגנוב ונמצא שמכשילו בגזל?}

תשובה!

^{א) הנחת פתיון הוא גורם למכשול כמו שאומרים העולם "פירצה קוראת לגנב" כמו שאמרו (קידושין נו:) לאו עכברא גנב אלא חורא גנב".}

^{ובאמת שכך העלה בשו"ת תורה לשמה (סימן תז) בשאלה כנדון דידן וכתב שזה אסור אף שיש רק ספק שמא יעבור על איסור והביא לכך כמה ראיות, ואחד מהם מהגמ' (ב"מ עה:) אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא בעדים עובר משום 'לפני עור לא תתן מכשול' ופירש"י ז"ל: שעולה על רוחו של לוה לכפור. ע"כ.} 

^{נמצא אע"ג דבעת שמלוה לו שלא בעדים לא נודע שיכפור ושמא לא יכפור עכ"ז עובר וה"ה הכא.}

^{ב) וכתב שגם אם הבעל הבית יקנה את כסף הפתיון לפועל ע"י אחר וממילא אם יגנוב הפועל את הכסף, לא יעבור על גזל, שהתברר ששלו לקח. מ"מ כתב שעדיין יש לו עוון, כי מחשבתו לגזול וצריך כפרה ולכן אסור לנסותו בכך.} 

^{וראיתו מגמרא (קדושין לב) גבי רב הונא שקרע בגד כי לבדוק את בנו אם כועס. ומקשה הגמ' והרי עובר אלפני עור לא תתן מכשול? ומתרצת, דמחיל ליה ליקריה.} 

^{וכתבו התוספות שצ"ל שהודיעו קודם שלא יהא כמו נתכוון לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה. ע"ש.} 

^{אולם יש להעיר ממה שכתב בספרו בניהו (קידושין לב.) להתיר בכה"ג אע"פ שהפועל אינו יודע שאין בזה איסור של לפני עיוור וזאת ע"פ הריטב"א שמיקל בכה"ג. וצ"ע.}

^{אולם בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ז או"ח מד,יז) ובשו"ת שרדי אש (ח"ג, סי' סא) העלו שכל שהמטרה רק לנסותו ולא להכשילו-מותר.}

להלכה: 

^{יש להקל להניח פתיון לעובד לנסותו ובתנאי שיפקיר בתחילה את כסף הפתיון}

^{לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות ו/או הלכות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.}