פוסק השולחן ערוך, סוטה, היינו כשהיה קינוי וסתירה, והאשה לא שתתה "מים המרים", אסורה על בעלה עד שתשתה. והסביר הבית שמואל אות ב, שהוא הדין לאחר שנחרב בית המקדש, שלא שותים, ממילא היא אסורה לבעלה.