פסקו למינקת מזונות הראויים לה, ומבקשת לאכול יותר ומזונות אלו עלולים להזיק לוולד?
פוסק השולחן ערוך פסקו למינקת מזונות הראויים לה, והיא מתאווה לאכול יותר, או לאכול מאכלים אחרים, מפני צער גופה, במידה ויש בכך סכנה לוולד. נחלקו הפוסקים:
דעה א': הבעל אינו יכול לעכבה, כי צער גופה קודם אפילו כשיש בכך סכנה לולד כן פסקו הרמב"ם, והשולחן ערוך בדעת כיש מי שאומר. וכתב במגיד משנה שצריך לבאר שהברייתא במסכת כתובות דף ס עמוד ב בה נאמר: "פסקא קימעא אוכלת הרבה, לא תאכל עמו דברים הרעים לחלב". עוסקת במקרה שהאישה אינה מתאווה לכך. ומכל מקום כתבו החלקת מחוקק והבית שמואל שדברי הרמב"ם קשים שהרי האישה אינה יכולה לסכן את הולד רק כדי שלא תצטער.
דעה ב': הבעל יכול לעכבה לאכול מזונות שמזיקים לוולד. כן פסקו הר"ן, והטור, וכן פסק השולחן ערוך בדעת ויש מי שאומר.
כשיש לאישה סכנה ממשית ולא רק צער גופה, וודאי חייה קודמים כך פסק החלקת מחוקק.