האם הכנסה ממלאכה שאין האישה חייבת בהם שייכת לבעל כדין הכנסה ממלאכה שעשתה אישה עשירה?
בשאלה זו, היינו הכנסה ממלאכות שאין האישה חייבת בהן, כבר דנו ראשונים. והדיון הוא אם מעשה ידיה כגון אלו עדיפים מהעדפה ע"י הדחק, וגם לדברי הפוסקים דהעדפה ע"י הדחק הוי לבעל, מעשי ידיה אלו הן לאשה, וכמו שיתבאר. בסוגי המלאכות שהאישה חייבת בהן, לא כל הנשים חייבות בכולן, הדבר תלוי במצבו הכספי של הבעל, מצבה הכספי של האישה, אורח החיים של האישה ומשפחתה, ואורח חייו של הבעל ומשפחתו, כמפורט בשו"ע סימן ע"ט בסעיפים ו' ז' ח' י'.
אולם גם אם עקב המצב ואורח החיים האישה פטורה מכל מלאכה, פטורה היא כלפי בעלה, אבל אין היא רשאית לשבת בטל, וכך היא ההלכה שם סעיף ב': היה לו ממון הרבה, ואפילו היו לה כמה שפחות אינה יושבת לבטלה בלא מלאכה, שהבטלה מביאה לידי זימה. ודנו הראשונים בשאלה, הכנסה ממלאכה זו, שהאישה עשתה ואינה חייבת כלפי בעלה לעשות, מה דינה, למי היא שייכת.
הר"ן כתובות דף ס"א ע"ב ד"ה הלכה, כתב: ויש אומרים דמלאכתה דידה הויא, דכיון שאין מחייבין אותה אלא כדי שלא תבא לידי זימה, כל שעה בין לאחרים בין לעצמה אזל ההוא טעמא.
אבל הרשב"א ז"ל כתב דמסתברא דלא עדיף מהעדפה דעל ידי הדחק דהויא לבעל, אע"פ שעושה מרצונה ולא מתורת חיוב. ולא ידעתי מהו, דכל העדפה ברצונה נעשית ואעפ"כ הקנוה לבעל תחת מעה כסף, ואפילו העדפה שע"י הדחק למי שפוסק כן, ומה ענין זה לכאן...
ובריטב"א שם דף נ"ט ע"ב ד"ה ר"א, כתב: ומיהו מה שעשתה לבעל הוה, דלא עדיף מהעדפה ע"י הדחק דהוה לבעל, אע"ג דעבדה מרצונה ושלא בחיוב. ויש לדחות דשאני העדפה, דכיון שהיא מחוייבת לעשות לו עיקר מעשה ידיה, עשו את הטפל כעיקר וחייבו לו העדפה. אבל בזו דשורת הדין היא פטורה מן העיקר, ואינה עושה אלא כדי שלא תבא לידי זימה, מה שעושה עושה לעצמה. כך נראה לי.
הרי שבמלאכה שאין אישה פלונית חייבת בה כלפי בעלה, עקב רמת החיים, דנים הראשונים אי הויא כהעדפה שע"י הדחק. או דזה עדיף מהעדפה ע"י הדחק, והויא לאשה גם לשיטת הפוסקים דהעדפה ע"י הדחק היא לבעל. ומיירי בניזונית מהבעל כדמשמע מדברי הראשונים.
ומכיון שלפי המבואר גם בהעדפה ע"י הדחק אין מוציאין מהאשה, מכל שכן במעשה ידיה ממלאכה שאין היא חייבת בה, דהרי הר"ן והריטב"א אף דסברי דהעדפה ע"י הדחק הוי לבעל, סברי דמעשה ידיה אלו צריכים להיות לאשה. ואם כי יש בין הראשונים החולקים וסוברים דגם במלאכה שאין האישה חייבת בה ההכנסה היא לבעל. אולם מכיון שלפי רוב הפוסקים הכנסה כזו היא לאשה, פשוט הדבר שעל כל פנים, אין להוציא מהאישה אם היא המוחזקת.
חלק מנימוקים בתיק מס' ארבעת אלפים חמש מאות חמישים ושלוש תשי"ג
