האם לסידור גט צריכים בית דין של שלושה או די גם בדיין יחיד?

הרמ"א כתב בסדר הגט (באבן העזר אחרי סימן קנד) סעיף ד: ויש לבעל להשוות עצמו עם הסופר והרב והעדים קודם שמתחילין לכתוב (מצאתי כתוב בשם מהר"ן ז"ל).

דהיינו שכל הנושאים סביב הגט עצמו צריכים להיות מסודרים ומוסכמים טרם כתיבת הגט.

ומבאר הפתחי תשובה באות ז: שהטעם בזה שצריך הבעל להסתדר עם הסופר הרב מסדר הגט והעדים הוא משום דאם לא ישוו עמו תחילה.

יש לחוש שמא כשישמע הבעל אחר כך שרוצים ממנו שכר הרבה יתחרט ויחזור בדעתו מלתת גט ותתבטל שליחות הסופר והעדים.

ואחר כך כשיתפשרו עמו, היה מן הדין שצריך לחזור ולחדש שליחות כבתחילה, והם לא יעשו כן רק יסמכו על דבריו הראשונים והם כבר נתבטלו.

עוד מבאר הפתחי תשובה באות ח: שמשמע מדברי הרמ"א שאין צריך בית דין של שלשה לסידור הגט ונתינתו.

וכפשטות לשון הגמרא בבא בתרא דף קע"ד עמוד ב ובערכין דף כ"ג, אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש.

עוד כתב שבאמת כן משמע בכל הלכות גיטין שלא נזכר בשום מקום בשולחן ערוך והאחרונים שצריך בית דין.

זולת בגט שהובא על ידי שליח מבואר ברמ"א סימן קמ"ב סעיף ד דיש להחמיר אפילו אין השליח קרוב או פסול ליתנו לה לפני שלשה כו' והוא מטעם קיום שטרות.

וכן מבואר להדיא בתשובת הרדב"ז חלק א' סימן פ"ד. וגם בתשובת הרא"ם חלק ב סימן ל"ה, אף שמחמיר לעניין לילה דהוי כמו דין מכל מקום מודה דאין צריך שלשה (לסידור גט) וז"ל:

וכי תימא ליבעי נתינת גט תלתא וזה אינו דאפילו בדיני ממונות גופייהו חד כשר מדאורייא דקיימא לן כרב אחא הלכך נתינת גט נמי בפני חד סגי אלא דבעינן תרי שימסור הגט בפניהם והן הן עדים הן הן דיינים.

דהואיל ויהב גיטא ביממא שהוא כשר לדון כל כהי גוונא עד נעשה דיין אפילו בדאורייתא כההיא דפרק החובל כו' עכ"ל וע' בג"פ ס"ס קכ"ג מ"ש עליו בזה.

אמנם בתשובת נו"ב תניינא סימן קי"ד מחמיר מאד בזה ודעתו דצריך בית דין של שלשה לנתינת גט, אף בגט הניתן מיד הבעל ליד האישה מאחר שכן דעת האור זרוע.

הובא דבריו בתשובת הרא"ם סימן פ"ב וכן נראה דעת רש"י ז"ל בריש סנהדרין דיבור המתחיל המיאונין ולא נמצא שום פוסק שחולק בפירוש זולת הבית יוסף ס"ס קל"ו. והאריך בנידון וגם הפתחי תשובה מאירך בנושא זה.

ומסקנת הפתחי תשובה שמכל מקום שלכתחילה ודאי דיש להחמיר, לסדר גט בפני שלושה, חדא הואיל ונפיק מפומיה דהגאון הנודע ביהודה ז"ל, וגם מאחר שכן נהגו ברוב תפוצות ישראל, וכמו שכתב בתשובת חיים שאל הנ"ל, וסיים שצריך עיון בכל זה.

ועיין עוד בשו"ת יביע אומר חלק ב - אבן העזר סימן י"ג: מכל מקום לחומר העניין נהגתי לצרף עמי עוד שנים מחכמי הבית דין, בשעת ההחלטה על סדר כתיבת שם המגרש והמתגרשת...

וכאן הרבה שמות מחודשים נקראים בלעז, ויש כמה ספקות בהם. ותשועה ברוב יועץ. אבל המשך כל סידור הגט אני עושה בעצמי בעזרת ה' יתברך.

כי הדבר קשה לצרף ב' תלמידי חכמים עמי במשך כל זמן סידורו. וה' יעזרנו על דבר כבוד שמו לבל תצא תקלה מתחת ידנו חס ושלום. ויאיר עינינו בתורתו הקדושה אמן. עד כאן דבריו.

ועיין עוד בשו"ת ציץ אליעזר חלק י"ח סימן ע"ו לאחר בירור וליבו הסוגיא כדבעי כתב במסקנתו:

זאת תורת העולה מכל האמור והמתבאר שרובא דרובא של גדולי הפוסקים ראשונים ואחרונים הכריעו את הכף להלכה שאין כל הכרחיות להרכב בית דין מלא של שלשה לסידור גט פיטורין.

וכן כי למעשה ישנם שלשה בתמידות אפילו כשדיין מסדר ביחידי, והמה עדי מסירה ששפיר מצטרפים לגבי סידור גט פיטורין גם להיות דיינים.

ומכיון שלפי התקן במסגרת בתי הדין בכאן הכל נעשה רק בבנין בית הדין, הרי במציאות נמצאים בו כמעט בתדריות עוד דיינים ותלמידי חכמים יודעי דבר.

וניתן איפוא גם להתייעץ אתם מדי פעם בקביעת שמות ובכל דבר שמתקשים בו. ואין כל פקפוק שהוא.