בית שנרכש מכספי האיש אך נרשם על שם האישה, ויורשי האיש טוענים שהבית שלהם, והאישה טוענת שנרכש מכספה, עם מי הדין לדעת הרשב"א והשארית יוסף, והאם הרישום קובע מי הבעלים של הדירה?
בתשובות הרשב"א ח"א סימן תתקנ"ז כתב: שאלה, ראובן קנה בתים, ועשה השטר בשמו ובשם אשתו, ומת ראובן ובאה האלמנה לגבות כתובתה, ויורשי ראובן טוענים כי הבתים כולם שלהם, כי אף על פי שהבתים הם בשמה, והיא אומרת שמנכסים שנפלו לה מבית אביה קנו אותם, תוספת על מה שכתב לה בכתובתה, הודיעני אם טענתה טענה, ואם היא נאמנת דיהיב לה תוספת על מה ששעבד לה בשטר הכתובה, ואפילו קנאן מנכסיו שתיטול כתובתה ויהיו הבתים שלה?
תשובה: אלו קנה ראובן מנכסיו, אף על פי שכתב השטר בשם אשתו לא קנתה... ומשום דמימר אמרינן לפיוסא בעלמא הוא דעבדא להבריח מבעל חוב... אבל אם היא טוענת שקנתה או שנפלו לה מבית אביה, רואים אם מוחזקת בכך שיש לה נכסי מלוג... וטוענת כן הדין עמה...
מתבאר מדברי הרשב"א, שאם הבית נקנה בכספי הבעל, אין אנו אומרים, שמכיוון שכתב את הבית על שמה, כי זוהי הוכחה שנתן לה את הבית במתנה. מכל שכן שאם יהיה להפך, שהבית נקנה מכספי האישה ונרשם על שם הבעל, שאין הרישום הוכחה שהאישה נתנה לו במתנה, כי אין אישה נותנת בכלל תוספת כתובה לבעל, ורגיל הוא הדבר שנכסי האישה נרשמים על שם הבעל. בעניין זה יש דיון גם בתשובות שארית יוסף סימן ע"ה:
שאלה: על אישה שיש לה בית דהיינו שנכתב לה בערכאות שפלוני מכר לה בית משלו, והאמת שבעלה נתן המעות בעד הבית לפלוני הנ"ל, וצווה לכתוב לאשתו הבית שיהא שלה, אבל בערכאות אינו כתוב רק שהיא קנתה הבית מפלוני הנ"ל... אם הבעל אוכל פירות מהבית.
תשובה: יש לעיין אם נאמר שנדון בה כפי מה שכתב בערכאות שקנתה מאחר, או... כפי האמת שהבעל נתן המעות ונתן לה במתנה... מתנת הבעל אז אין אוכל פירות... זאת ועוד אחרת. ואף שהבעל נתן המעות לפי דבריה מ"מ שמא עשה כדי להבריח מבעלי חובו ולא גמר ליתן לה... ולפחות לא יהיה לה בו כוח יותר מבשאר נכסי מלוג.
הרי שבשארית יוסף הדיון לכתחילה הוא רק בשאלה אם יש לזה דין מתנת הבעל לעניין פירות, משמע שזה ברור לו שהבית הוא שלה.
אמנם הוא בא גם לספק שמא עשה כדי להבריח מבעלי חובו ולא גמר ליתן לה, אבל מסיום דבריו ולפחות לא יהיה לה בו כח יותר משאר נכסי מלוג משמע, שנקודה זו, אולי לא נתן לה כלל למתנה, הייתה לבעל שארית יוסף בפקפוק.
אם כן לכאורה, לפי הרשב"א ודאי, ולפי בעל שארית יוסף מספק, אין לנו להתחשב בקביעת הבעלות על פי הרישום, אלא יש לברר מי שלם תמורת הבית.
חלק מנימוקים מתוך תיק שלושת אלפים חמש מאות ותשע עשרה התשי"ב
