האם גרושה חייבת להניק?


(שולחן ערוך אבן העזר סימן פב סעיף ה)

מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©

בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.


האם ניתן לחייב גרושה להניק, והאם יכולה לבקש שכר?

פוסק השולחן ערוך אישה שהתגרשה אין כופין עליה להניק את בנה, ואם רצתה מבקשת שכר מבעלה ומניקה. לא רצתה, נותנת לבעלה את בנו והוא מטפל בו ומבאר בבאר הגולה, שהטעם הוא, כי האב חייב במזונות בניו ובנותיו עד הגיעם לגיל שש.


כאשר התינוק מכיר את אמו הגרושה ולא רוצה לינק מאחרת האם ניתן לחייב להניקו, ומה הדין אם התינוק עוור?

פוסק השולחן ערוך שכאשר התינוק מכיר את אמו שהתגרשה, ואינו רוצה לינוק מאחרת כופין אותה להניק עד כ"ד חודש. וכתבו הטור והרמ"א שבעלה משלם לה שכר ההנקה. עוד כתב השולחן ערוך שזה אפילו אם התינוק סומא,  ומבאר החלקת מחוקק באות ה, שהטעם לכך הוא, כי גם סומא מכיר את אמו לפי הריח והטעם.


כיצד קובעים אם התינוק מכיר את אמו שהתגרשה?

דעה א': עד 50 יום בחזקת שאינו מכירה, ואפילו אם נראה שאינו רוצה לינוק מאחרת, תולים שזה רק אקראי, ולא צריך בדיקה, לאחר מכן אם רואים שאינו רוצה לינוק מאחרת בודקים, ואם מכירה היא צריכה להניק כן כתבו הרא"ש והטור.

דעה ב': תמיד בודקים אם מכירה, ואם מכירה צריכה להניק, כן פסקו הרמב"ם והשולחן ערוך.



מה ניתן לעשות כאשר התינוק חולה וצריך לינוק גם מעבר לכ"ד חודשים, והאישה רוצה להינשא?

כתב הפתחי תשובה באות ב בשם הרדב"ז אם התינוק חולה וצריך לינוק גם מעבר לכך, כגון שהרופאים אומרים שאחרת יש סכנה לתינוק. והאישה רוצה להינשא לאחר, כופים את בעלה שירצה אותה בממון, ותמשיך להניק עד שיבריא, ואם אין לו אב או שהאב עני, משלמים לה מקופת הצדקה. עדיין לא רצתה, מתירים לה להינשא לאחר, לא נתרצתה כופים אותה להניק בשכר.



אם אין לבעל ממון להשכיר מינקת, או אינו מוצא מינקת, והגרושה אינה רוצה להניק?

דעה א': כתב רבינו ירוחם, וכן פסק הרמ"א, אפילו הולד אינה מכירה, כופים אותה ומניקה בחינם.

דעה ב': כתב החלקת מחוקק באות ו שהבעל אינו יכול לכוף את האישה להניק בחינם כאשר אין לו, ויש לתמוה על פסק הרמ"א, במה נתחייבה יותר משאר נשים, ומדוע שלא תקבל שכרה מבית הדין כאישה המניקה לאחר כ"ד חודש, כשאביו אינו יכול לפרנסו. ובפתחי תשובה באות ג כתב בשם הבית מאיר והעזר מקודש שיש לבאר ולתרץ את קושיית החלקת מחוקק על הרמ"א, שהרי כופין על הקרובים העשירים מצד צדקה, אמנם כאן מדובר שקרובי האב עניים, אולם ביחס להנקה האישה נחשבת לעשירה כי יש לה חלב, לכן כופין עליה. לעומת זאת, לאחר כ"ד חודש אם האישה עניה ואין לה כדי פרנסת ילדיה, היא יכולה להשליך את פרנסת התינוק על הקהל.



אישה שהניקה תינוק שאינו בנה עד שהכירה האם ניתן לחייב להמשיך להניק?

כתב הרמ"א וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ אִשָּׁה אַחֶרֶת, שֶׁהֵנִיקָה וָלָד עַד שֶׁמַּכִּירָהּ, כּוֹפִין אוֹתָהּ וּמֵינִיקָתוֹ בְּשָׂכָר, מִפְּנֵי סַכָּנַת הַוָּלָד בשם הַגָּהוֹת אַלְפָסִי בפֶּרֶק אַף עַל פִּי.



השכירה עצמה לולד אחר, ואותו ולד מכירה, האם ניתן לדחות אותו מפני בנה?

הרמ"א פוסק בשם הרא"ש שאישה שהשכירה עצמה לוולד אחר, ואותו ולד מכירה, אין דוחים אותו מפני בנה, אלא בית הדין משכירים לבנה מניקה אחרת ומבאר בבית שמואל באות ו שאפילו אם השכירה עצמה באיסור אין אותו וולד נדחה מפני בנה, והטעם כי אין דוחים נפש מפני נפש.