האם בהפרייה מלאכותית הוולד מתייחס אחר אביו לכל דבר וגם לחיוב מזונות?

בעל שהפרה אשתו בהפריה מלאכותית, האם קיים מצוות פרו ורבו?

כתב הרמ"א באבן העזר סימן א סעיף ו על פי הבית יוסף בשם הרשב"א: הָיָה הַבֵּן מַמְזֵר, אוֹ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה (וְקָטָן), קִיֵּם הַמִּצְוָה.

נמצאנו למדים שעל אף שוולד ממזר או חרש אינו וולד רגיל, אך בכל זאת עולה לחיוב האב לקיום מצוות פריה ורביה ואותו וולד מתייחס אחריו, וממילא קיימות כלפיו כל החובות כאב. 

בחלקת מחוקק באות ח הוסיף על דברי הרמ"א: יש להסתפק אשה שנתעברה באמבטי אם קיים האב פריה ורביה ואם מקרי בנו לכל דבר.

והביא שבלקוטי מהרי"ל נמצא שבן סירא היה בנו של ירמיה שרחץ באמבטי כי סירא בגימטריא ירמי"הו.

בבית שמואל באות י כתב: יש להביא ראיה מדברי הסמ"ק שהביאם הב"ח ביורה דעה סימן קצ"ה, אישה מוזהרת שאל תשכב על סדין ששכב עליהן איש אחר, פן תתעבר משכבת זרע של אחר, גזירה שמא יישא אחותו מאביו, נשמע דהוי בנו לכל דבר.

בעל שהפרה אשתו בהפריה מלאכותית, האם יש לו חיוב אב כלפי הבן? 

מדברי הבית שמואל באות י נשמע שהוולד נחשב לבנו לכל דבר, אזי ממילא חייב כלפיו בכל החיובים של אב כלפי בנו, והבן חייב בכיבוד הורים, אמנם לדברי החלקת מחוקק יש ספק בדבר.

הטורי זהב באות ח' כתב: שמא לחומרא אמרינן שהוא בנו, ולא לקולא, בפרט במידי דתלי בקום עשה, והיא נתעברה מעצמה, דאינו יוצא בזה. ע"כ. ויש לדון אם הפריה זה נחשב מעשה.

האם מותר לאשת איש לעשות הפריה מזרע גבר אחר, ומה דין הוולד?

בעניין זה דנו הפוסקים והסיקו שלכתחילה אין לעשות כן בשום פנים ואופן, משום שיש בזה מעשה כעיור, ועוד שלא נדע למי מיוחס, ושמא ישא אח אחותו, ועוד כמה חששות.

כאשר עשו כן בניגוד להלכה כתבו חלק מהפוסקים שבדיעבד הוולד אינו ממזר, וניתן לסמוך על דברי הב"ח ביורה דעה סימן קצ"ה סעיף ה כתב בשם הגהת הסמ"ק שכתב:

כיון דאין כאן ביאת איסור הולד כשר לגמרי, אפילו תתעבר משכבת זרע של אחר, כי הלא בן סירא כשר היה, אלא דמשכבת זרע של איש אחר קפדינן אהבחנה.

בספר בני אהובה הלכות אישות פרק ט"ו הלכה ו, הוזכר בקצרה בפתחי תשובה באות ט: חולק וכתב: "ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע", אפשר שהתורה אסרה בכל ענין.

ועיין עוד בשו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן נא שער ד, לאחר שדן והרחיב בנושא, מצדד להחמיר בדינים אלו מאוד, היות ויש בדינים אלו הרבה מחלוקות ובעיות בהלכה.