האם יש חיוב תוספת כתובה במומים שכופים את הבעל להוציא וליתן את עיקר הכתובה?
תשובה:
כתב הבית שמואל באבן העזר סימן קנ"ד באות א' שכאשר אישה באה בטענת מומים לצאת מידי בעלה, אף שיוצאת ומקבלת את עיקר הכתובה.
מכל מקום אינה מקבלת תוספת כתובה, כיון שעל דעת להתחתן עמה ולגרשה לאחר מכאן לא הקנה לה את תוספת הכתובה.
וכן הדין במוכה שחין שצריך לגרש לטובתו שלא יחלה יותר, מכל מקום אין לאישה תוספת כתובה.
אולם הדרכי משה כתב שלדעת הר"ן בבאה בטענה לגרשה, צריך ליתן תוספת כתובה.
ותמה הבית שמואל על דברי הדרכי משה משום שהר"ן במסכת כתובות דף נט עמוד ב' כתב מפורש שבאה בטענה אינה מקבלת תוספת כתובה.
וכך גם כתבו המרדכי בסימן קצ"ד והתוספות במסכת יבמות ס"ה עמוד ב' בשם רבינו חננאל.
אלא שבדעת רבינו תם הסובר שתנאי כתובה ככתובה לכל דבר לגבי באה מחמת טענה, יש לומר כך, אך לא פוסקים כשיטתו.
לסיכום:
כאשר האישה באה בטענת מומים ומחייבים את בעלה לגרש אינה מקבלת תוספת כתובה, כיון שעל דעת להתחתן עמה ולגרשה לאחר מכאן לא הקנה לה את תוספת הכתובה כך פסק הבית שמואל, ודלא כפי שכתב בדרכי משה שיש לה תוספת כתובה.
