הרשב"א בחלק א סימן תקנ דן: כאשר נשתדכו איש ואישה ולאחר כך ניתן גט, ואפילו העדים מעידים שלא נעשה אלא מפני החשש ולא משום קול קדושין. ולאחר מכן רוצה להינשא לכהן.
הרשב"א הסיק שאסורה להינשא לכהן מחמת מכמה חששות, שכיון שנשתדכו שמא גם היו קידושין, וגם אם ודאי לא היו קידושין "איכא דשמע בגיטא ולא שמע בהא".
החלקת מחוקק באות ב כתב: בהג"ה מרדכי מביא כמה דעות דכשירה כהונה וכן הביא הבית יוסף תשובת הרשב"א בסימן י"ג אות ג' שכשרה לכהונה בנתן גט שאינו צריך על פי הדין, והוא ממש הפך תשובה זו שהביא הרב כאן בשם הרשב"א, ויש לחלק.
הבית שמואל באות ד הביא: שכתב הבית חדש שפסולה לכהונה לכתחילה, אבל בדיעבד אם נישאת לא תצא, וכתב שלפי זה צריך לומר בתשובת רשב"א הנ"ל איירי בשידך לכהן ולא קדש ולא נשא משום הכי פסק שם דאסורה לו, וצריך עיון גם בט"ז חולק עליו.
לעניין הלכה ביביע אומר חלק ו' סימן א', נשאל במקרה בו היו נישואין אזרחיים, ונפרדו בגט, האישה התחתנה עם אדם אחר והתגרשה, ולאחר מכאן רצתה לחזור לבעלה הראשון, לתועלת הילד המשותף שלהם, ודנו בבית דין הגדול אם יש איסור מחזיר גרושתו.
והסיק שם שמותרת לחזור אליו, והסתמך על דעת הבית יוסף בסימן י"ג שהביא את תשובת הרשב"א שמקילה כפי שהזכיר החלקת מחוקק הנ"ל בסימן ו באות ב, ועוד שרוב האחרונים נוקטים להלכה שבנישואין אזרחיים אין צורך בגט מעיקר הדין.