דעה א': הבעל יכול לכפות עליה להניק את שניהם כך פסקו הרא"ש, והר"ן, והרמ"א כתב שיש אומרים דמניקה שניהם.
דעה ב': הבעל אינו יכול לכפות אותה להניק את שניהם, ותניק אחד והבעל ישכור מינקת לשני כך פסקו הרי"ף, הרמב"ם, והשולחן ערוך, הבית חדש, החלקת מחוקק, והבית שמואל. כן כתבו רוב הפוסקים, ויתכן שגם הרמ"א מודה שהאשה יכולה לומר – קים לי כדעת הרי"ף והרמב"ם, ולכן הרמ"א כתב ש"יש אומרים דמניקה שניהם", ולא שחייבת בכך. וכוונתו שכך ראוי לעשות מצד דרך ארץ כדי לצאת ידי דעת כל הפוסקים, על פי ביאור הבית חדש והחלקת מחוקק.
מה הדין במקום שיש מחלוקת האם האישה פטורה או חייבת להניק, והאם יש מי שמחלק בין אישה חלשה לאישה בריאה?
כתב הבית שמואל שבכל מקום שיש מחלוקת האישה פטורה. לעומת זאת, לדעת הטורי זהב באות ג', הרי"ף עוסק באשה חלשה, אבל באישה בריאה היכולה להניק את שניהם, ורק אינה רוצה לטרוח, חייבת להניק את שניהם, ואין לפטור אותה משום שלום בית.