שולחן ערוך

בַּזְּמַן הַזֶּה, דָּנִים הַדַּיָּנִים דִּינֵי הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת וּכְתֻבַּת אִשָּׁה וִירֻשּׁוֹת וּמַתָּנוֹת וּמַזִּיק מָמוֹן חֲבֵרוֹ, שֶׁהֵם הַדְּבָרִים הַמְצוּיִים תָּמִיד.

חַיָּב כָּל אָדָם לִשָּׂא אִשָּׁה כְּדֵי לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וּמְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת, וְגוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל.