אישה שילדה כאשר בעלה נעדר מה דינו של הוולד?


אישה שילדה כאשר בעלה נעדר מה דינו של הוולד?

(שולחן ערוך אבן העזר סימן ד סעיף יד)

מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©

בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.



ילדה כשאר בעלה נעדר מהבית יותר מ י"ב חודשים, האם הוולד ממזר?

דעה א: הולד ממזר, כי עובר אינו שוהה במעי אמו יותר מי"ב חודש. (כך כתב הרמב"ם).

דעה ב: הולד כשר, שמא בעלה בא בצנעה או על ידי שם ושמשה (כך כתב הבעל הלכות גדולות הובא ברא"ש יבמות דף פ עמוד ב).

דעה ג: השולחן ערוך פסק כרמב"ם, והביא את דעת הבעל הלכות גדולות כיש מי שאומר. ופסק להלכה שמחמת המחלוקת הוולד ספק ממזר.



באילו מקרים נחלקו הרמב"ם והבה"ג, כאשר האישה התעברה וילדה לאחר י"ב חודש?

דעה א: אין מחלוקת, הרמב"ם מדבר כשהבעל מכחיש שבא עליה ולכן הוולד ממזר. הבעל הלכות גדולות מדבר, כשהבעל לא נמצא, והאישה טוענת שחזר בצנעה ושימש (כך כתב  הבית יוסף בסוף סימן קעח בשם התשב"ץ).

דעה ב: הבעל אינו לפנינו והאשה טוענת שהבעל בא בצנעה ושימש. הספק הוא, האם כשהבעל אינו כאן, עומדת לה חזקת כשרות, כי בעלה אינו מכחישה, או אולי האישה אינה נאמנת בדבר שאינו מצוי (קו"א, תוספות קידושין עג,א). לדעת הבה"ג כשהאשה שותקת, אין טוענים עבורה.

דעה ג: בנוסף על דעה ב, נחלקו גם כשהאשה שותקת או שאינה לפנינו, לדעת הבה"ג כשהאשה שותקת, טוענים עבורה (רא"ש קידושין ד,ז; ח"מ בדעת הבה"ג לפי השו"ע).



טוענת שנתעברה מבעלה לפני שהלך לפני יב חודש האם נאמנת ומה הדין אם הבעל מודה שבא בצנעה ושימש? ומה הדין כאשר האישה מכחישה והבעל אומר שבא בסתר ושימש האם נאמן להכשיר את הוולד?

טוענת שנתעברה מבעלה לפני שהלך, כולי עלמא אינה נאמנת. וכתב החלקת מחוקק אות ח, שאם גם בעלה מודה שבה בצנעה ושמש, לכולי עלמא הולד כשר. וכתב החלקת מחוקק באות ט, שאם הבעל טוען שבא בסתר ושימש והאשה אינה מודה, נראה שגם לדעת הרמב"ם הבעל נאמן להכשיר את הולד. והבית שמואל אות טו שצריך עיון בזה.

 



כשנעדר האיש מביתו פחות מי"ב חודש, וילדה אשתו, האם הוולד כשר?

דעה א: לא הוי ממזר, ועד י"ב חודש, אמרינן דאשתהי כל כך במעי אמו, כמעשה של רבה תוספאה. (מסכת יבמות דף פ, עמוד ב. וכן פסקו הרמב"ם. השולחן ערוך. והרמ"א). הפתחי תשובה באות יא כתב יש אומרים שגם עד י"ב חודשים ושלשה ימים, שמא לא נקלט ההריון עד שלושה ימים.

דעה ב: הולד לא משתהה עד י"ב חודש, ולא קיימא-לן כרבה תוספאה כך כתב באגודה. וכן פסקו החלקת מחוקק אות יא והבית שמואל אות יז, והוסיפו שבחודש העשירי נשים רגילות להוליד, וגם אם ראו בה דבר מכוער כדלהלן, הולד כשר. עוד כתבו שבתוספות כתבו דאין העובר משתהה יותר מרע"א ימים, דהיינו תשעה חודשים של ל' ימים.

דעה ג: בפתחי תשובה או טו וכן רביע עקיבא איגר כתבו שבשו"ת יד אליהו כתב, שדווקא בנולד לי"ב חודשים הולד כשר, אבל אם נולד לי' או י"א חודשים, הולד פסול. אך כתבו שאין לחוש לדבריו.



ראו באישה דבר מכוער האם ניתן לומר שהוולד השתה עד י"ב חודש, ומה נחשב לדבר מכוער?

כתב הרמ"א דוקא שלא ראו בה דבר מכוער, אבל אם ראו בא דבר מכוער, לא אמרינן דאשתהי כל כך, וחיישינן ליה ולא תולים באפשרות דחוקה זו, שהעובר השתהה כ"כ במעי אמו, והולד ספק ממזר ובגדר מה נחשב כדבר מכוער נחלקו הפוסקים.

דעה א: משמע דווקא כיעור האוסרה על בעלה כמבוא בסימן יא, מצטרף לריעותה דילדה לי"ב חודש. אבל אם רק נתייחדו, הולד כשר (בשם תשובות מיימוניות. רבי עקיבא איגר, בפתחי תשובה אות יד)

דעה ב: משמע אפילו נתייחדה, דאמרינן אשתהי, רק כשיש לה חזקת כשרות, וכיוון שעשתה שלא כדין אתרע חזקת כשרותה (בית שמואל אות יח. ופתחי תשובה אות יד). 

 



כשהוולד נפסל בגלל שראו באישה דבר מכוער בנוסף על השתהות הוולד, האם האשה נאסרת על בעלה?

דעה א: האשה נאסרה על בעלה (תשובות מיימוניות).

דעה ב: אמנם הולד ממזר, אך האשה מותרת לבעלה, מספיק ספיקא, ספק שמא הולד השתהה, ואם לא ספק שמא נאנסה (נודע ביהודה הבוא בפתחי תשובה).



במקום שרובם גויים, וראו בה דבר מכוער, והאשה טוענת שהוולד וודאי מבעלה, האם נאמנת?

כתב רעק"א שגם אם ילדה לאחר י"ב חודש, הולד כשר מספק ספיקא, ספק הולד מבעלה, ואם לא ספק הוא מגויים הובא בפתחי תשובה אות טז.

 


פירסה נדה, לאחר שבעלה הלך למדינת הים, וילדה לא השתהות חודשים האם זו ריעותא?

כתב הפתחי תשובה באות טו שהאשה אינה מסולקת דמים, עד שיוכר הולד וזה כשלושה חודשים.



אשה שנתעברה מבעלה סוף סיון, וילדה תחילת כסלו, אע"פ שאין ביניהן רק חמשה חודשים האם חוששים לבנה, ומה הדין אם הפילה בתחילת תשרי ושמעה שהולד בוכה?

כתב הרמ"א בשם הבית יוסף שכר הישב הרב דוראן, שלא חיישינן לבנה לומר שהיתה מעוברת קודם לכן, דהחדשים גורמים והוי ליה בן ז' חודשים. ואפילו הפילה בתשרי, ושמעה הולד בוכה, לא חיישינן שהייתה מעוברת קודם לכן, דאפשר לו לבכות לחמשה חודשים אלא שהוא נפל ואינו ראוי להיות קיים. ונחשב כחמישה חודשיםשיכול לבכות, ולא שלושה חודשים שאינו יכול לבכות. והחלקת מחוקק באות יג תמה על דין זה, מאחר שזה רחוק מהשכל שוולד כזה מסוגל לבכות.



אישה שילדה לאחר שבע חודשים שחמש מתוכם שלמים ויום נוסף מסוף החודש הראשון ומתחיל החודשה האחרון, האם הוולד כשר ומדוע? 

חודשים מקוטעים: תינוק שנולד לאחר ה' חודשים מלאים ועוד יומיים, יום אחד מהחודש הקודם, ויום אחד מהחודש הבאדינו כנולד לז' חודשים והולד כשר, ש"שמות החודשים גורמים". 

דעה א: מכשירים את הולד (מהר"י מינץ, רמ"א, ונודע ביהודה).

דעה ב: לאחר ה' חודשים וקצת, לא תולים בבעלה (מהרי"ט, בית מאיר, פתחי תשובה אות יז).

 


ילדה לתשעה חודשים למקוטעין (נידה לח), האם הוולד כשר?

דעה א: אינה יולדת למקוטעין, גם לא כשמקוטע רק מצד אחד, דהיינו ח' חודשים וקצת, כדעת שמואל (רמב"ם, וכן פסק בשולחן ערוך בסימן קנו סעיף ד).

דעה ב: יולדת למקוטעין לשני הצדדים, דהיינו ז' חודשים וקצת. כדעת ר' יהודה כמבואר בתוספות על הסוגיא (רמב"ן).

דעה ג: בזמנינו הזה נשתנו הטבעים, לכן יולדת למקוטעין, אך רק מצד אחד, דהיינו לח' חודשים וקצת (הרמ"א בסימן קנו סעיף ד). הרמ"א מחמיר דווקא בייבום, שנקרא נפל ואינו חייב ביבום, אך לעניין כשרות האשה והולד, הרמ"א מיקל גם ביולדת למקוטעין לט' חודשים לשני הצדדים (כך כתב בערוך השולחן).

 


אישה שילדה מיד אחרי שבעלה הלך למדינת הים, ולאחר ז' או ט' חודשים ילדה שוב, האם הוולדות כשרים?  

שהוולד השני וודאי ממזר, ולא תולים שהתעברה וחזרה והתעברה כפי שרוצה "גן המלך" לומר. מאידך, אם האישה ילדה וולד לאחר ז' חודשים וולד נוסף לאחר י"ב חודש, יש מקום להכשיר את שני הוולדות, שיתכן שהתעברה מתאומים, וילדה אחד לשבעה חודשים והשני לי"ב חודשים (פתחי תשובה אות יב).