מוחזקות האיש בכתובה 

^{בתיק מספר 822637/7 בפני כבוד הדיינים: הרב יעקב אליעזרוב – אב"ד, הרב דוד בירדוגו, הרב מרדכי רלב"ג}

^{יודגש שע"פ ההלכה הבעל נחשב מוחזק בכתובה, שכך כתב בב"י (אה"ע סי' צח אות ב) וז"ל: "וכתב רבנו (הטור) כחומרי כל הפירושים... משום דכיון שהבעל מוחזק בכתובה, לא מפקינן מיניה אלא בדבר הברור לדברי הכל. עי' במרדכי וכו'. עכ"ל.} 

^{ועיין בפתחי תשובה (אה"ע סי' קנד סק"ו) וז"ל:}

^{וע' בס' ב"מ שכתב כבר כתבתי (ע"ל סק"ג) דלענ"ד י"ל הבעל חשוב מוחזק בכתובה ויכול לומר קים לי דיש לה דין מורדת אך עמ"ש ר"ס ע"ז עכ"ל. ושם כתב בזה דלפי דברי הב"ש דאתי עלה מטעם קים לי הי' נראה דאם הוא עשיר וזנה בפחות מהראוי ובגלל כן אינה רוצה לדור עמו יש לה דין מורדת דהא בכה"ג גם להטור אין כופין לגרש אלא לזונה כראוי (עבה"ט בסי' ע' סק"ה).} 

^{אבל לע"ד בלא קים לי אינה מורדת בכה"ג שאינה מורדת כדי לצערו כ"א לכופו לזונה כראוי. דהא קיי"ל בח"מ סימן ד' עביד אינש דינא לנפשי' וא"כ מי יכריחנה לילך לב"ד לכופו אם היא תוכל לכופו במרדה וכן מורה הלשון סי' ע"ז ס"ב ואם מרדה כדי לצערו מפני שעשה לי כו' וכיוצא בדברים אלו משמע דוקא כיוצא באלו שהם אך נקמה על העבר אבל לכופו על העתיד במה שהדין עמה אינה מורדת כו' עכ"ד ע"ש." עכ"ל.}

^{הרי שנקט בפשיטות שהבעל מוחזק בכתובה. ומ"ש שמורדת כדי לכופו לאו שמה מורדת מדין עביד איניש דינא לנפשיה, הנה בנ"ד נמי חזינן דלאו כדי לעשות דין לעצמה ולאלצו לשוב היא מרדה בו, שמלבד שכתבה במכתבה שהיו ויכוחים טפשיים, הרי גם בהמשך נוח היה לה להיות פרודה ממנו מיד שהובטח עניינה הממוני ע"י הסכם, וכלל לא פנתה לביה"ד להחזירו לבית.}

^{גם בשו"ת יביע אומר ח"ג (חאה"ע סי' כא) דן במי שתבע להפסיד את אשתו כתובתה בטענה שאינה נוהגת בצניעות, והתברר שגם הבעל לא איכפת לו מהצניעות, שאף שיכול הבעל שהוא מוחזק בכתובה לטעון קי"ל כמ"ד שאינה צריכה התראה, והביא דברי הברכ"י חו"מ (סי' יב סקט"ו) שאף שיש לה שטר כתובה מצי הבעל לטעון קי"ל, ולא אמרי' שטר העומד לגבות כגבוי דמי, ודלא כב"ח, [והביא עוד פוס' רבים כד' הברכ"י], מ"מ כשאינו טוען כן בתום לב, אינו יכול להפסידה כתובתה. עכתו"ד.} 

^{וא"כ בנ"ד הוכחנו דאדרבה האשה שאינה מוחזקת בכתובתה היא זו שאינה טוענת בתום לב, כי עינינו הרואות שאיננה רוצה אותו ורק טוענת לשלו"ב כדי לקבל ממון, כהתרשמות בה"ד האזורי והגדול ופסיקתם בראשית התיק, ולאור הסכמי הממון וכו', ק"ו שאין להוציא ממנו כתובה.}