רובי השכיר דירתו לרועי לשנה ולאחר כמה חודשים הפסיק לשלם לו, רובי החליט לעשות מעשה והגיע לדירה בזמן שרועי יצא לעבודה והחליף את המנעול. וכשרועי הגיע לדירה, לא יכל להכנס ופנה לרובי וביקש שיפתח לו. אמר לו, כל עוד שלא תשלם, לא תוכל להכנס לדירה. ומאידך, טען לו רועי, הדירה שכורה לי ואין לך רשות להכנס לרשותי. וכשלקח רועי פטיש ע"מ לשבור את המנעול, רובי פעל כנגדו כדי למונעו מכך. הדין עם מי?
ב"ק כז: נחלקו רבי יהודה ורב נחמן אם אדם יכול לעשות דין לעצמו אפי' במקום שאין לו הפסד, לר"י אסור ולר"נ מותר. ובטור ובשו"ע (ד, א) פסקו כר"נ וז"ל: יכול אדם לעשות דין לעצמו; אם רואה שלו ביד אחר שגזלו, יכול לקחתו מידו; ואם האחר עומד כנגדו... ע"כ. וא"כ ה"ה בנ"ד יכל המשכיר להחליף את המנעול לשוכר. ואף מותר היה לפעול כנגד השוכר שבא לשבור המנעול כמבואר בשו"ע הנזכר. ורק יש לציין שאין היתר לפעול כנגדו כדי להוציאו מהדירה כמבואר בנתיבות המשפט (שם סק"א) שבקרקע אסור... , שאין חשש הפסד.
וביחס לטענת השוכר שנכנס לדירתו ללא רשות–בגמ' ב"ק שם, 'בן בג בג אומר אל תכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות שמא תראה עליו כגנב'. ע"כ. והיות וקי"ל ששכירות קונה כמבואר בשו"ע (שיב, א) ובסמ"ע שם ובשו"ע (רס, ד). ולכן היה נראה שהדין עם השוכר.
אלא שזה אינו, הואיל וכבר מבואר בשו"ע (שיב, טו) בשכירות שהקרקע בחזקת בעליה (המשכיר) עומדת. וגם בש"ך (שיג סק"א) כתב שענין שכירות קניא, הינו רק לענין אונאה בלבד. לכן יכל להכנס לביתו ולהחליף המנעול. זאת ועוד, נראה פשוט שיכול לעשות כן, שכל עוד שאינו משלם השכירות, לא שייך לומר שכירות קניא כמבואר בלשון הרא"ש ובשו"ע (רס, ד) כיון שמעלה לו שכר, שכירות ליומא ממכר הוא. ע"כ. ומכאן מבואר שאם לא מעלה לו שכר, שכירות לא קונה. כ"פ במחוקק במשענותם (סי"ד)
להלכה: רובי יכול להחליף מנעול ואם השוכר בא לשבור המנעול שהוחלף, יכול לפעול כנגדו בדרכים לגיטימיות.
כל הזכויות שמורת לכותב המאמר הרב שלמה בארי שליט"א ראב"ד שערי הלכה ומשפט ודרכי משפט
