מסכת גיטין דף סט

^{לברוקתי [לחולי שבעין] - ליתי עקרבא דשב חומרי [יקח עקרב מנומר בשבעה גוונים] מחמת זקנה, ונייבשיה בטולא [וייבש אותו במקום שיש בו צל] כדי שלא יתייבש מחמת השמש, ונישחוק תרתי מנתא כוחלא וחדא מנתא מיניה [וישחוק שתי מנות של כחול ומנה אחת ממנו],}

^{ולימלי תלתא מכחלי בהאי עינא ותלתא מכחלי בהאי עינא [וימלא שלוש כפות של הכחול וישים בעין זו, ושלש כפות של הכחול בעין זו, אבל טפי, לא לימלי [יותר לא ישים], דאי לא יזהר מלשים יותר - פקע עיניה [תפקע עינו].}

^{רפואה לשברירי דליליא [לסנוורים שיש לאדם בלילה]:}

^{ניתי שודרא ברקא [יביא חבל של שיער בהמה ושל זנב סוס ופרה], וניסר חדא כרעא מיניה וחדא כרעא מכלבא [ויקשור רגל אחת שלו ורגל אחת של הכלב] בשני ראשי החבל, וניטרפו ינוקי חספא אבתריה [ויקשקשו ילדים בשברי חרסים אחריו],}

^{ולימרו ליה [ויאמרו לו] לחש זה: אסא כלבא אכסא תרנגולא [זקן הכלב שוטה התרנגול].}

^{וליגבי שב אומצי משבעה בתי [ויגבה שבע חתיכות בשר משבעה בתים],}

^{וליתבינהו ניהליה בצינורא דדשא [ויניחו לו בני הבתים את אותן חתיכות בשר בחור הדלת],}

^{וניכלינהו בקלקולי דמתא [ויאכלם באשפות העיר],}

^{בתר הכי, לפשוט שודרא ברקא [אחר כך יתיר את הקשר] מרגלו,}

^{ונימרו הכי [ויאמרו לחש זה]: שברירי [הסנוורים] דפלוני בר פלוניתא, שבקינהו [עיזבוהו] לפלוני בר פלוניתא, וליחרו לכלבא בבביתא דעיניה [ויידבקו לכלב בבבת (באישון) עינו].}

^{רפואה לשברירי דיממא [לסנוורים של יום] שאינו רואה מחמת זה:}

^{ליתי שבעה סומקי מגווא דחיותא [יקח שבעה טחולים מתוך הבהמות],}

^{וניטוינהו אחספא דאומנא [ויצלם על חרס מלוכלך שמקיזים לתוכו דם],}

^{וליתיב איהו מגואי ואיניש אחרינא מאבראי [ויישב הוא בפנים ואדם אחר מבחוץ],}

^{ונימא ליה עוירא [ויאמר לו העוור] לפיתח: הב [תן] לי דאיכול [שאוכל],}

^{ונימא ליה האיך פתיחא [ויאמר לו הפיתח]: סב איכול [קח אכול],}

^{ובתר דאכיל ליתבריה לחספא [ואחרי שיאכל, ישבור את החרס], דאי לא ישבור את החרס - הדרי עילויה [חוזרת עליו] המחלה.}

^{רפואה לדמא דאתי מנחירא [לדם שיוצא מהנחיריים]:}

^{ליתי גברא כהן דשמיה לוי [שיביאו אדם כהן ששמו "לוי"]. וליכתוב ליה לוי למפרע [ויכתוב לו את השם "לוי" הפוך].}

^{ואי לא יכול להביא אדם כזה, ליתי איניש מעלמא [יביא סתם אדם] וניכתוב ליה [ויכתוב לו] לחש זה: "אנא פפי שילא בר סומקי". ויכתוב זאת למפרע [הפוך].}

^{ואי לא יכול להביא אדם, ניכתוב ליה הכי [שיכתוב לעצמו לחש זה]: "טעם דלי במי כסף, טעם דלי במי פגם".} 

^{ואי לא, ליתי עיקרא דאספסתא [יקח שורש של אספסת], ואשלא דפורייא עתיקא [וחבל של מיטה ישנה], וקורטסא [ונייר של מוכין], ומוריקי [וכרכום], וסומקא דלוליבא [והחלק האדום הגדל בלולב],}

^{ונקלינהו בהדי הדדי [וישרוף אותם יחד],}

^{וליתי גבבא דעמרא וניגדול תרתי פתילתא [ויביא גיזת צמר וישזור ממנו שתי פתילות],}

^{ולטמיש בחלא [וישים אותם בחומץ],}

^{וניגדבל בקיטמא הדין [ויגלגל את הפתילות באפר הזה] וידבק בהם האפר, וניתיב בנחיריה [וישים אותם בנחיריו].}

^{ואי לא, ליחזי [יראה] אמת המים דאזלת [שהולכת] ממזרח כלפי מערב,} 

^{ונפסע וניקום חד כרעא להאי גיסא וחד כרעא להאי גיסא [ויפסע, ויעמיד רגל אחת בצד זה של אמת המים ורגל אחת בצד זה של אמת המים]}

^{ונישקול טינא בידיה דימינא מתותי כרעא דשמאליה, ובידיה דשמאלא מתותי כרעא דימיניה [ויקח טיט ביד ימינו מתחת רגלו השמאלית, וביד שמאלו מתחת רגלו הימנית],}

^{וניגדול תרתי פתילתא דעמרא [וישזור שתי פתילות של צמר], וניטמיש בטינא [ויטביל אותם בטיט] וניתיב בנחיריה [וישים הפתילות בנחיריו], ואי לא, ליתיב תותי מרזבא ונייתו מיא ולישדו עליה [ישב תחת המרזב, ויביאו מים וישפכו עליו] דרך המרזב.}

^{ולימרו [ויאמרו] לחש זה: כי היכי דפסקי הני מיא ליפסוק דמיה דפלניא בר פלניתא [כמו שפוסקים מים אלו, יפסק דמו של פלוני בן פלונית].}

^{לדמא דאתי מפומא [לדם שיוצא מהפה] מהקנה - בדקינן ליה בגילא דחיטתא [בודקים אותו בקש של חיטה],}

^{אי סריך [אם נדבק] הקש בדם, סימן שהדם מריאה קאתי [בא מהריאה], ואית ליה תקנתא [ויש לו תקנה],} 

^{ואי לא נדבק הקש בדם, סימן שמכבדא קאתי [שמהכבד בא] הדם, ולית ליה תקנתא [ואין לו תקנה].} 

^{אמר ליה רב אמי לרב אשי: והאנן איפכא תנן, שפגם בריאה הוא יותר חמור מפגם בכבד,}

^{שכך שנינו במשנה במסכת חולין: אם ניטל הכבד ולא נשתייר הימנה כלום, רק אז הבהמה טריפה,}

^{ואילו ביחס לריאה שנינו: הריאה שניקבה או שחסרה, הרי זו טריפה,}

^{ומשמע שפגם הריאה יותר חמור מפגם הכבד, שכן די אם תינקב הריאה כדי שתעשה טריפה, ואילו בכבד אינה נעשית טריפה עד שינטל הכבד לגמרי.}

^{אמר ליה: הטעם שאם יוצא לו מהפה דם מהכבד, אין לו תקנה, משום שכיון דמפומיה קאתי [שמפיו יוצא הדם], אימר איתמוחי איתמח [אמור שכבר נמחה הכבד לגמרי] ולא נשאר ממנו כלום, ונכנס לריאה דרך קנה הכבד שמחובר לקנה של הריאה.}

^{אמר מר שנינו בגמרא לעיל: אי הדם שיוצא מהפה מריאה קאתי [מהריאה הוא בא], אית ליה [יש לו] תקנתא.} 

^{מאי [מה היא] תקנתיה?} 

^{ליתי [יקח] שבעה כוני מפירמא דסילקא [כמות של שבעה אגרופים מקניבת תרדים], ושבעה כוני פירמא דכרתי [ושבעה אגרופים מקניבת כרישים], וחמשה כוני פרידא [וחמשה אגרופים מעשב הנקרא "פרידא"], ותלתא כוני דטלפחי [ושלושה אגרופים של עדשים], וכונא דכמונא [ומלא האגרוף כמון], וכונא דחבלי [ומלא האגרוף של חבלים],}

^{וכנגדן - כשיעור כל אלו, יקח כנתא פטירתא [שומן המעיים של בהמה בכורה],}

^{וליבשיל וליכול [ויבשל ויאכל] הכל,}

^{ולישתי אבתריה שיכרא חריפא דטבת [וישתה אחריו שיכר חריף מתקופת טבת].}

^{לככא [למחלה בשינים הפנימיים] -}

^{אמר רבה בר רב הונא: ליתי תומא יחידאה [יקח ראש שום שלא היה בו אלא צלע אחד], ונימרסיה במישחא ומילחא [וישחקנו בשמן ומלח],}

^{ונתביה אטופראי דאליונא דההוא גיסא דכייב ליה [ויניחו על הציפורן של בוהן היד של אותו צד שכואב לו],}

^{ונהדר ליה גדנפא דלישא [וישים לו שולים של בצק], וניזדהר לבישריה [ויזהר שלא יגע אותו שום בבשרו], משום דקשי לחיורא [שקשה ויכול לגרום לצרעת].}

^{לחינכי [לאבעבועות הגדילים בגרון - דלקת השקדים] -}

^{אמר רבי יוחנן: חומתי [עלה של חימום פילטרו] טוב לו לרפואה כי [כמו] העשב שנקרא "ממרו".} 

^{אבל ועיקרא דחומתי [השורש של החימום פילטרו], עדיף לרפואה מ"ממרו",} 

^{ונינקוט בפומיה הני [וישים בפיו את אלו] לאוקומי [להעמיד] החולי שלא ינפחו השקדים יותר.}

^{לבשולי [לאבעבועות] -}

^{בשביל לקבץ את הליחה שלהן לתוכן כדי שיצאו כשיבקע אותן,}

^{לייתי [יקח] פארי דריש נפייא [סובין גדולים הנשארים למעלה בראש הנפה כשמנפים הקמח], וטלפחי בעפרייהו [ועדשים עם העפר שנתלשו בהן], ושובלילתא [ותלתן], וחומרתא דכשותא [ופרח של הכישות],}

^{ונינקוט כאמגוזא בפומיה [ויקח כשיעור אגוז לפיו].}

^{לאיפתוחי [כדי לפתוח] את השקדים שבגרון להוציא את הליחה שבהם החוצה - לינפח ליה חבריה תחלי חיורתא בגילא דחיטתא [שיכניס לו חבירו בגרונו שחליים לבנים בקש של חיטה].}

^{לאסוקי [להעלות] שם בשר שירפא את הבקעים הללו - ליתי עפרא מטולא דבית הכסא [יקח עפר שנמצא מתחת צל האבנים המסודרות כעין מושב לבית הכסא שבשדות].}

^{וניגבול בדובשא, וניכול. דמעלי ליה [ויגבל אותו בדבש ויאכל, שמועיל לו] דבר זה.}

^{לברסם [לנזלת חריפה הבאה מן הראש דרך החוטם] - ליתי כי פיסתקא דנישדור, יקח סם "נשדור" [הנקרא "אמוניק"], כשיעור "גלנט של ארז".}  

^{וכי אמגוזא דחלבניתא דובשניתא [וכשיעור אגוז של חלבנה מתוקה], ומלי תרוודא דובשא חיורא [ומלוא כף של דבש בהיר], ומלי נטלא בת מחוזא חמרא נקידא [ומלא כלי שמחזיק רביעית שהיו משתמשים בו במחוזא, מלא יין צלול],}

^{ונישלוקינהו בהדי הדדי [ויבשל אותם יחד].}

^{וכי בשיל נשדור, בשיל ליה כוליה [כאשר יתבשל ה"נשדור (סם האמוניה), הכל יהיה מבושל].}

^{ואי לא יכול לעשות כן, ליתי רביעתא דחלבא דעיזא חיוורתי [יקח רביעית חלב של עז לבנה],}

^{דף סט - ב}

^{וניטייפיה אתלת קלחי כרבא [ויטפטף אותו על שלשה קלחים של כרוב] בכלי, וניבחשיה בגווזא דמרמהין [ויבחש את הקדירה בקיסם של עץ ששמו "מרמהין"],}

^{וכי בשיל גווזא במרמהין בשיל ליה כוליה [וכאשר יתבשל עץ ה"מרמהין", הכל מבושל].}

^{ואי לא יכול לעשות כן, ליתי נפקי דכלבא חיורא [יקח צואה של כלב לבן], וניגבול בנטפא [ויגבל אותו בצרי],}

^{וכמה דאפשר לו ברפואה אחרת, או להתאפק בחוליו, נפקא לא ניכול [את צואת הכלבים שלא יאכל] משום דמפריק [שמנתק את איבריו].}

^{לגירא [לכאב חד] - ליתי גירא דלילתא [יקח חץ של לילית (אבן שעשויה כחץ ונופלת עם הברד)], וניפכיה [ויהפכנו] שהעוקץ יהיה למטה, ובית היד למעלה,}

^{ונשדי מיא עלויה ונשתי [וישפוך עליו מים, וישתה המים],}

^{ואי לא יכול לעשות כן, ליתי ממיא דאישתי מינייהו כלבא בליליא [יקח ממים ששתה מהם כלב בלילה] וניזדהר מגילויא [ויזהר מגילוי], שהמים היו במקום שאין הנחש מצוי, ואין חשש שמא שתה מהם נחש והשאיר בו ארס.}

^{לגילויא [שתה מים מגולים] וחושש שמא שתה מהם נחש והשאיר בו ארס - שישתה אנפקא דחמרא חייא [רביעית יין חי], וזה יבטל את הארס.}

^{למורסא [לפצע שיש בו מוגלה] - שישתה אנפקא דחמרא באהלא תולאנא [רביעית יין שמעורב בו אהל (צמח בושם) אדום],}

^{לפירחא דליבא [להתעלפות מחמת פחד] - ליתי תלת ברושייאתא דשערי [יקח שלוש חלות של שעורים], ונשטרינהו בכמכא דלא עבר עילויה ארבעין יומין [וישרה אותם בתוך כותח שלא עבר עליו עדיין ארבעים יום] מאז שנעשה, וניכול [ויאכלנו],}

^{ונשתי אבתרייהו חמרא מרקא [וישתה אחריו יין מהול בהרבה מים].}

^{אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: אם יעשה כן וכל שכן דפרח ליביה [כל שכן שיפרח לבו ויתעלף], כיון שדברים אלו מתישים כוחו של אדם ומחלישים אותו,}

^{אמר ליה רבינא: אנא תרופה זו ליוקרא דליבא [לכובד הלב] שעובד חזק מידי, אמרתי.} 

^{אבל לפירחא דליבא [לפריחת הלב והתעלפות] מחולשת הלב,}

^{התרופה: ליתי תלת ברושייאתא דחיטי ונישטרינהו בדובשא וניכול [יקח שלוש חלות של חיטים וישרה אותם בדבש ויאכלם],}

^{ונישתי אבתרייהו חמרא חייא [וישתה אחר כך יין חי] ואז יתחזק.}

^{לצרחא דליבא [לכאב הלב] - ליתי תלת ביעי נינייא [יקח שיעור שלש ביצים של מנטה (י"מ נענע)] וביעתא דכמונא [ושיעור ביצה של כמון] וביעתא דשומשימי [ושיעור ביצה של שומשום] וליכול [ויאכלם].}

^{לכאב מעי [מעים] - ליתי תלת מאה פלפלי אריכתא [יקח שלוש מאות פלפלין ארוכים],}

^{וכל יומי נשתי מאה מינייהו בחמרא [וכל יום ישתה מאה מהם ביין].}

^{מעשה: רבין דמן [שממקום] הנקרא נרש, עבד לה לברתיה [עשה לה לבתו] דרב אשי מאה וחמשין מהני דידן [מאלו פלפלין שלנו], ואתסיא [והתרפאה].}

^{לכירצא [לתולעת שבמעיים] - ישתה אנפקא דחמרא באטרפא דעראה [רביעית יין בעלי דפנה].}

^{לכירצא חיורא [לתולעת לבנה שבמעיים] - ליתי ביזרא גלגילא וניציירה בשיסתג [יקח זרע של אורוגא ויקשרנו בחתיכת בגד של צמר גפן],}

^{וניתייריה במיא ונשתיה [וישרנו במים וישתה את המים].}

^{ונזדהר מבינתא [ויזהר שלא יבלע את גרגיר הזרע] דאי לא יזהר - מנקבא לה למעייניה [ינקב לו הגרגיר את מעיו].}

^{למיסר [לעצור] את השלשול - שיאכל סיסין רטיבא [מין עלי מנטה לחים] במיא [במים].}

^{למישרא [להתיר] ולשלשל עצירות - שישתה סיסין יבישתא [יבשים] במיא [במים],}

^{וסימנך שלא תחליף ביניהם לשתות לח לשלשל ויבש לעצור: איצא רטיבא דסכר נהרא [עשב לח שסוכרים בו נהרות], ועל ידי זה תזכור שהלח סותם והיבש פותח.}

^{לטחלא [שטחול שלו נפוח וגדול מחמת חולי] - ליתי שב ביני דמיא [יקח שבע עלוקות של מים] ונייבשינהו בטולא [וייבש אותם בצל], וכל יומא נישתי תרתי ותלתא בחמרא [וכל יום ישתה שתים שלוש ביין], ואי לא יכול לעשות כן, ליתי טחלא דציפרתא דלא איפתח [יקח טחול של עז שלא ילדה],}

^{ונטחיא בתנורא [וישים אותו בתנור], ונוקי להדיה [ויעמוד כנגדו], ונימא [ויאמר] לחש זה: כי היכי דיביש האי טחלא, נייבש טחליא דפלוני בר פלוניתא [כמו שמתייבש טחול זה, יתייבש הטחול של פלוני בן פלונית].}

^{ואי לא, אם אין תנור, ניטחייה ביני אורבי דביתא חדתא [יטיח את הטחול בכותל של בית חדש שידבק בין שורות הלבנים] וייבש אותו שם, ונימא הכי [ויאמר כך] - את הלחש דלעיל.}

^{ואי לא יכול לעשות כן,}

^{ליבקי שכבא דשכיב בשבתא [יחפש עד שיהא בקיא לדעת היכן יש מת שמת בשבת] ונישקליה לידיה ונותבה אטחליה [ויקח את יד המת ויניחו על טחולו של החולה]}

^{ונימא [ויאמר] לחש זה: כי היכי דיביש הא ידא, נייבש טחליא דפלוני בר פלוניתא [כמו שמתייבש יד זה, יתייבש טחולו של פלוני בן פלונית].}

^{ואי לא מוצא מת שמת בשבת,}

^{ניתי ביניתא וניטווייה בי נפחא [יקח דג ויצלנו בגחלים שלפני הנפח] וניכליה [ויאכלנו] במיא דבי נפחא [במים שמכבה בהם הנפח את הברזל החם], ונישתי ממיא דבי נפחא [וישתה ממים אלו].}

^{ומביאה הגמרא מעשה בההיא עיזא דהות שתיא מיא דבי נפחא [בעז אחת שהיתה שותה את מימי הנפח]. אישתחיט, ולא אישתכח לה טחלא [שחטו את העז ולא מצאו לה טחול] משום שהצטמק כל כך.}

^{ואי לא יכול לעשות כן, ליפתח חביתא דחמרא לשמיה [שיקנה חבית יין לשתיתו], כלומר, ישתה תמיד הרבה יין טוב.}

^{אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: אי אית ליה חביתא דחמרא [אם יש לו לרב אשי חבית של יין], לא אתי לקמיה דמר! [שלא יבוא לפני אדוני] לבקש לו רפואה, שהיין כבר מרפא אותו.}

^{אלא, מרגל [שירגיל עצמו] באכילת פת של שחרית, דמעליא לכולי גופיה [שמועילה לכל גופו].}

^{לרושחתא [למחלת תחתוניות] (טחורים) -}

^{ליתי [יקח] אקיקא ואילווא [צמח קקולי והאלווי], ואספירכא ומרתכא [וכספית ופסולת כסף] (כשיוצקים את הכסף שהוציאו מהאדמה, מעלה רתיחה, והוא מרתחא), וחומרתא דפילון [וצרור של בשמים שהנשים תולות בצואריהן העשויות מזהב או כסף ונותן בו שמן שמעורב בו מין בושם ששמו פילון], ושיאפא דחמימתא [וצואת יונים],}

^{ונינקט בשחקי דכיתנא בקייטא, ודעמר גופנא בסיתוא [ויקח את כל אלו בתוך בלאות של פשתן בקיץ - שאז הם קרים, ובתוך בלאות של צמר גפן בחורף - שאז הם חמים], וישים באותו מקום.}

^{ואי לא יכול לעשות כן, לישתי שיכרא מרקא [ישתה שיכר שמהול בהרבה מים].}

^{לשיגרונא [לחולי במותן] - ליתי פתיא דמוניני [יקח כלי מלא ציר של דגים קטנים],}

^{וניגנדריה שיתין זימני אהא מטחתיה, ושיתין זימני אהא מטחתיה [ויגלגל אותו שישים פעם על ירך זו ושישים פעם על ירך זו].}

^{לצמירתא [לאבן בדרכי השתן] -}

^{ניתי [יקח] תלת ניטופייתא מישחא דכופרא [שלוש טיפות שמן מהפסולת של הזפת] והוא עיטרן, ותלת ניטופייתא איצרא דכרתי [ושלוש טיפות של סחיטת כרישין] ותלת ניטופייתא דחמרא נקידא [ושלוש טיפות של יין צלול ונקי],}

^{ולישדי ליה [וישים אותו] לאיש באמה ולאשה באותו מקום.} 

^{ואי לא יכול לעשות כן, ליתי אונא דזיקא [יקח אוזן של נאד] ולתלי ליה [ויתלה אותו] לאיש באמה ולאשה בדדין.}

^{ואי לא, ליתי חוטא דזהוריתא דשדתיה דומה בת דומה [יקח חוט זהורית שטוואה אותו אשה חשודה בת חשודה], וליתלי ליה [ויתלה אותו] לאיש באמה ולאשה בדדין.}

^{ואי לא, ליתי [יקח] כינה דזכר ונקבה, וליתלי ליה [ויתלה אותם] לאיש באמה ולאשה באותו מקום,} 

^{וכי [וכאשר] משתין, נשתין אסיסנא יבישתא בצינורא דדשא ונעיין בחומרתא דנפקא מיניה [ישתין על ענף סנה יבש בציר הדלת, ויהא זהיר באבן היוצאת ממנו] לשומרה, דאבן זו - מעליא לכולהו צימרא [מועילה לכל מחלות החום].}

^{לצימרא ברא [לחום חיצוני] - ליתי תלתא גריבי סופלי [יקח שלוש סאין של גרעיני תמרים] ותלתא גריבי אטרף אדרא [ושלוש סאין של עלים מעץ ששמו "אדר"].}

^{ונישלוקינהו כל חד לחודיה [ויבשל כל אחד לחוד] וליתיב בינייהו [וישב ביניהם],}

^{ולתבינהו בתרתי משיכלי [וישים אותם בשני עריבות] וניתי פתורא וננח עילויה [ויביא שולחן וישים על עריבה אחת] וניקום מעילוי האי ולותיב עילוי האי [ויעמיד את השולחן מעל עריבה זו וישים אותו על עריבה זו] ומעילוי האי ולותיב עילוי האי [ומעל זו וישים על זו],}

^{עד דניסק ביה הבלא [עד שיעלה בו הבל] שיתחמם מאוד, ולסחי מינייהו [וירחץ מהם],}

^{וכי שתי, ממיא דאדרא לישתי, ממיא דסופלי לא לישתי [וכאשר שותה - מהמים של עלי ה"אדר" ישתה, אבל מהמים של גרעיני התמרים לא ישתה] משום דמיעקרי [שעושים אותו עקר מלהוליד].}

^{לצימרא גוונא [לחום שמבפנים] - ליתי שבעה בוני דסילקא משב משארי [יקח שבעה חופנים של תרד משבע ערוגות], ונישלוקינהו בעפרייהו וניכול [ויבשלם בעפר העולה בשרשיהם ויאכלם],}

^{ונישתי אטרף אדרא בשיכרא [וישתה מעלי האדר בשיכר].}

^{דף ע - א}

^{או ישתה ענבי גפן המודלות על גבי תאלא [דקל] שרויות במים.} 

^{לחזזיתא [לילפת] [מחלת העור] - ליתי שב חיטי ארזנייתא [יקח שבע חיטים גדולות], וניקלינהו אמרא חדתא [יקלה אותן על ברזל של מעדר הדש], ונפיק משחא מינייהו [ויוציא שמן מהן] ונישוף [וימשח את השמן בעור הנגוע].}

^{רב שימי בר אשי עבד ליה [עשה לו] לההוא עובד כוכבים תרופה זו לדבר אחר [לצרעת] שהיתה לו, ואיתסי [והתרפא] הגוי.}