הדף היומי מבואר בשפה נעימה וקולחת - לימוד נעים והמשך יום מוצלח

מסכת קידושין דף מה

ושוין - תנא קמא ורבי אליעזר - שמוכרה האב לבתו הקטנה כשהיא אלמנה, לכהן גדול שתהיה לו לאמה, או כשהיא גרושה וחלוצה, לכהן הדיוט שתהיה לו לאמה ואף שאסורים הם בלאו לייעדם - ומשום שאף על גב שהן אסורות להם, הרי בדיעבד קידושין תופסים להם באלו; דקיימא לן כחכמים, שקידושין תופסין בחייבי לאוין.

קרא עוד

מסכת קידושין דף מד

קטנה שנזקקה ליבום מן האירוסין, שאירסה אדם ומת, אין עושין בה מאמר אלא מדעת אביה, ואילו הנערה שנזקקה ליבום מן האירוסין, עושין בה מאמר בין מדעת עצמה ובין מדעת אביה.

קרא עוד

מסכת קידושין דף מג

נילף מיניה [ממעילה] לכל התורה, שיש שליח לדבר עבירה!? ומשנינן: אף לבית שמאי אין לנו ללמוד ממעילה, משום דהוי הכתוב המרבה שליחות לדבר עבירה במעילה, והכתוב המרבה שליחות לדבר עבירה בטביחה ומכירה של גנב [כדמפרש ואזיל]

קרא עוד

מסכת קידושין דף מב

רבי יונתן אומר: מנין שכל ישראל כולן יוצאים בפסח אחד בלבד, ואף על פי שאין בו כזית לכל אחד ואחד - משום שנאמר: "ושחטו אותו כל קהל עדת בני ישראל בין הערבים", וכי כל הקהל כולם שוחטין, והלא אינו שוחט אלא אחד, אלא מכאן שכל ישראל יוצאין בפסח אחד.

קרא עוד

מסכת קידושין דף מא

דרש בר קפרא: רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותא. והיינו, שלא הרויח דבר, אלא רק הפסיד את כחש גופו. ואילו לאדם טוב, מטעימים אותו מפרי מעשיו.

קרא עוד

מסכת קידושין דף מ

אמר להו: שני נושאי, ממשמרו של קיסר, שמרוני כל הלילה. אמרו ליה: שמא נסיון בדבר ערוה בא לידך, וניצלת הימנו? דתנינא, כל הבא דבר ערוה לידו, וניצל הימנו, עושין לו נס.

קרא עוד

מסכת קידושין דף לט

ניתני התנא של המשנה את שניהם בשוה: או זה וזה - "יורד ולוקח", כי רק ספק מותר בחוץ לארץ, או זה וזה - "יורד ולוקט", שגם ודאי מותר, כאשר לא לקט הישראל את האיסור בעצמו.

קרא עוד

מסכת קידושין דף לח

אלמא אקרוב עומר, שלכן לא אכלו קודם מהתבואה החדשה שבארץ ישראל, כי היו צריכים קודם לכן להקריב את העומר בששה עשר בניסן, שהוא ממחרת הפסח, כדי להתיר איסור "חדש", והדר אכול.

קרא עוד

מסכת קידושין דף לז

חוץ מן הערלה, דהיינו, איסור אכילה או הנאה מפירות ערלה, וכלאים, איסור כלאי הכרם, שאסור לזרוע ביחד שני מיני זרעונים יחד עם גרעין של ענבים, ואם הוא עבר, וזרע, וצמחו גידולים, הרי הם נאסרים בהנאה. שתי הלכות אלו, אף על פי שהן מצוות התלויות בארץ, בכל זאת הן נוהגות אף בחוץ לארץ.

קרא עוד

מסכת קידושין דף לו

ומתרצינן: קסבר איסי: איסור שריטה וגדידה אחת היא, [שגם שריטה וגם גדידה משמעותם, בין ביד ובין בכלי] ואם כן מוכרח שהפסוק "כי עם קדוש" נאמר לכל הפחות על גדידה. אביי אמר: היינו טעמא דאיסי, שסובר כי הנשים פטורות מאיסור קרחה.

קרא עוד

מסכת קידושין דף לה

ומקשינן: ולרבי יוחנן בן ברוקא, דאמר: על שניהם, גם על האיש וגם על האשה הוא אומר "ויברך אותם אלהים, פרו ורבו" [בראשית א] , וגם האשה חייבת במצות פרו ורבו, מאי איכא למימר?

קרא עוד

מסכת קידושין דף לד

וכן תפילין, שאין מצוה להניחן אלא בימות החול. ולא בשבתות וימים טובים. וכיוצא בזה, יש עוד מצוות עשה הנוהגות בזמן מסוים, ואינן נוהגות תמיד, ונשים פטורות מהן. ואיזוהי מצות עשה שלא הזמן גרמא? כגון: מזוזה, מעקה, השבת אבידה, ושילוח הקן. וכן כל כיוצא בזה, שאר מצות שאין הזמן גרמן, נשים פטורות מהן.

קרא עוד